רפואה סינית
מבין השיטות הכלולות בתחום הרפואה המשלימה, רפואה סינית היא כנראה העתיקה ביותר, עקרונותיה מהווים את הבסיס לשיטות רבות אחרות. הרפואה הסינית החלה את דרכה לפני כ- 5000 שנה; באותה העת החלה בסין תקופת הקיסרות, ופיתוחה של הרפואה נבע מהניסיון להקנות לקיסר השליט חיי נצח. הניסיון הזה, כפי הנראה, לא צלח, אבל הותיר אחריו שיטה לטיפול ברשימה של מחלות ובעיות, המבוססת על פילוסופיה של איזון הכוחות בטבע.
הרפואה הסינית רואה באדם מעין מיקרוקוסמוס של העולם. כל מה שמתרחש בעולם ובטבע מתרחש גם בגופו של האדם. הטבע והאדם מתמסרים ביניהם ומשפיעים אחד על השני, כך שלאדם יש השפעה על הסביבה ולסביבה יש השפעה על האדם. שני מושגים בסיסיים עקריים לוקחים חלק בפילוסופיה של הרפואה הסינית; המושג הראשון הוא Chi, אנרגיה, הכוח המניע את החיים, הכוח המניע את השינוי. ממילה זו נגזרים גם הטאיצ'י והצ'יקונג, המוכרים לנו מתחום אמנויות התנועה. המושג השני הוא Yin ו - Yang. Yin מייצג את האפל והפסיבי, Yang מייצג את המואר והאקטיבי. משני המושגים הללו נגזרים חמישה אלמנטים; עץ, אש, אדמה, מתכת ומים, הבאים לידי ביטוי בגוף האדם ובטבע בתחומי עונות השנה, חלקי היממה, חושים ורגשות, בשושנת הרוחות, ועוד. כך למשל, בעונות השנה, העץ מיוצג על ידי האביב, האש על ידי הקיץ, המתכת על ידי הסתיו, המים על ידי החורף, והאדמה על ידי עונות המעבר.
השיטה המוכרת ביותר והמזוהה ביותר עם הרפואה הסינית היא דיקור סיני, אקופונקטורה (מלטינית: acus = מחט, pungere = לדקור), בן ה-2000. לפי הרפואה הסינית, בגוף קיימים שנים עשר מרידיאנים, בהם זורמת אנרגיית הצ'י. מחלה או בעיה גופנית נובעת משיבוש בזרימת אנרגיית הצ'י, ודיקור הגוף בנקודות הפזורות על גבי המרידיאנים יחזיר את זרימת אנרגיית הצ'י למסלולה. כל מרידיאן מייצג אחד משנים עשר איברים (חלקם נחשבים לאיברים גם ברפואה המערבית וחלקם לא); ראות, מעי גס, קיבה, טחול, לב, מעי דק, שלפוחית השתן, כליות, מעטפת הלב, המחמם משולש, כיס המרה והכבד. איברים מסוימים, כמו המוח והרחם, נשלטים על ידי איברים אחרים. כך למשל, המוח נשלט על ידי הכליות והלב, והלבלב נשלט על ידי הטחול. מרידיאנים מסוימים נחשבים ל - Yin, ואחרים לYang. על גבי המרידיאנים ממוקמות נקודות הדיקור, מתשע נקודות על המרידיאן הקצר ביותר, ועד 67 נקודות על המרידיאן הארוך ביותר. שנים עשר המרידיאנים מחוברים ביניהם במרידיאנים משניים, קטנים יותר, כך שדיקור של מרידיאן אחד בהכרח ישפיע על המרידיאנים המחוברים אליו. חלק מנקודות הדיקור קרובות יותר לפני השטח, וחלקן רחוקות יותר, ומסיבה זו כל נקודה נדקרת בצורה מעט שונה.
האבחון מתבצע על ידי תשאול מעמיק של המטופל, אבחון לשון, דופק, בטן, ועוד. לעיתים ישתמש המדקר בכלים קונבנציונלים כמו תוצאות בדיקת דם או צילום רנטגן על מנת לאבחן, או על מנת לשלול את האפשרות למצב אקוטי הדורש התערבות רפואית קונבנציונלית. ההחלטה על מיקום הדיקור היא לרוב על פי התסמינים, ובמובן זה ישנה חפיפה מסוימת בין הרפואה הקונבנציונאלית לדיקור הסיני. כך למשל, תלונה על כאבי גרון תוביל לדיקור באזור מסוים, ותלונה על כאבי ראש או מיגרנות תוביל לדיקור באזור אחר. המחטים בהם משתמש המדקר הן מחטים קטנות, עדינות וגמישות, והדקירה עצמה כמעט בלתי מורגשת, מזכירה בתחושתה עקיצת יתוש, ואינה משאירה אחריה סימן.
לפרטים נוספים על קורס רפואה סינית